top of page

לא מיוחדת

לא ניחנתי בכוחות קסם ולא חזרתי כנשמה מהעבר.

לא חוויתי טראומה משמעותית ולא איבדתי אדם אהוב.

לא נפצעתי, ולא נולדתי נכה או מעוותת, לא ניצלתי בנס, ולא נאלצתי לעבור הליך רפואי מורכב.

אין לי הורים עשירים, אין לי הורים עניים, או פרודים או קשיי יום.

בכל מבחן בקוסמופוליטן תמיד יצאתי האפשרות האמצעית, בכל לימודים שהשתתפתי הייתי פשוט טובה, לא הייתי גרועה ולא הייתי מהמצוינים בכיתה, וזה לא כי לא ניסיתי, ניסיתי המון, אבל לא, לא מצוינת.

לא קיבלתי תעודה ששווה יותר מהדף עליה הודפסה, לא הגעתי להישג משנה חיים.

אני-פשוט-לא-מיוחדת.


אני לא מיוחדת בכלל.


אנשים אומרים וכותבים לי "הלוואי והייתי יכול.. לטייל כמוך/להיות עצמאי/ לראות עולם..." הם אומרים "זה החלום שלי!"


אז תקשיבו טוב.


אני לא מיוחדת.

אני רק *לא מפחדת*.


פסל החירות באמריקה

וכך הצלחתי ליצור לעצמי את החיים שאני רוצה לחיות.


ביקרתי בכמעט 30 מדינות, חוויתי חוויות שונות, חייתי בסרט אמריקאי, ובסרט הודי, הכרתי אנשים מתרבויות שונות, התפרנסתי מהמחשב, הקמתי 2 עסקים, אני חופשיה לעשות מה שבא לי בעולם הזה, אני בריאה לגמרי מנטלית ופיזית ומודה כל יום על בריאותי.


וכל יום לומדת, כל יום, לא עוצרת.


לא, אני לא מיוחדת, ולא לא הכל מושלם.

אבל מאחורי כל החלטה יש בחירה.

ומאחורי כל בחירה יש אחריות.


הכל בחיים זאת בחירה.


והנה, בחרתי לחזור לארץ.

אחרי מסע ארוך של חצי שנה שראיתי עולם וקיבלתי מושג - כמה אנחנו בורג במערכת עצומה.


ואני ממש לא מיוחדת.

כל אחד יכול לטייל בעולם - אם יבחר בכך.

כל אחד יכול להקים עסק עצמאי - אם יבחר בכך.

כן, גם עם ילדים, גם עם מבוגרים, גם עם בוס עצבני. בסוף הכל זה בחירה.


המטרה שלי השנה באיזשהו שלב זה להקים כנס "אני לא מיוחד.ת"

בכנס תלמדו על אנשים לא מיוחדים, כמוני כמוך, ממוצעים, שחיים את החיים שהם רוצים, שהם חולמים, ונהנים כל ראשון בבוקר ללכת לעבודה.

האם הייתם באים לכנס כזה? ספרו לי.


בנוסף, כן מזמן לא כתבתי, הייתי בעומס בעיקר מנטלי בשלושה חודשים האחרונים (מתחילת נובמבר תכלס) והעדכונים שלי היו בעיקר בסטורי. אבל הנה, אני חזרתי ואני כאן.

בכל הכוח.


לא מיוחדת, אבל - מאיה.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


פרידה מאמא

bottom of page